רילוקיישן ללונדון: מדריך התאקלמות לחודשים הראשונים

נחתתם, או שאתם נוחתים בחודש הבא. כך או כך, המעבר עצמו מתגלה כחלק הקל. אחריו מגיעים מאה מעברים קטנים: מספר טלפון שעובד, כרטיס בנק, רופא, דירה שלא בולעת את כל החסכונות, והשאלה השקטה של עם מי בכלל מבלים בערב שישי.

המדריך הזה הוא שכבת ההתמצאות. הוא עובר על הצורה של החודשים הראשונים בלונדון, בערך לפי הסדר שבו הדברים נוחתים עליכם, ומפנה למדריכים שבהם נמצא כל הפירוט. הוא נכתב בקהילה של ישראלים שכולם עברו גרסה כלשהי של השנה הזאת, רובם בלי מפה ביד.

עוד לפני הנחיתה

כמה דברים הרבה יותר פשוטים לסגור כשאתם עדיין ארוזים.

• המסלול שלכם פנימה. ישראלים צריכים ETA רק כדי לבקר, ומסלול ויזה אמיתי כדי לחיות ולעבוד כאן. המסלול קובע מה מותר לכם מהיום הראשון, כולל אם בן או בת הזוג יכולים לעבוד. שווה לעבור פעם אחת על יסודות הכניסה והוויזה לפני הטיסה.
• מסמכים. דרכון, אישורי ויזה, תעודות תואר, רישיונות מקצועיים ומסמכים רפואיים. הזמינו תרגום רשמי לאנגלית לכל מה שעשוי לשמש לעבודה, ללימודים או לרישום לבית ספר, צלמו הכול ושמרו עותק בענן.
• כתובת נחיתה. מקום שאפשר לקבל אליו דואר בשבועות הראשונים, בין אם זה חבר, משפחה או דירה זמנית. כמעט כל רישום ברשימה למטה מבקש כתובת, ולהגיע איתה מוכנה חוסך את הפקק הראשון.
• נהיגה. רישיון ישראלי תקף כאן 12 חודשים מרגע ההגעה. אם אתם מתכננים לנהוג מעבר לזה, תבדקו את כללי ההמרה מוקדם ולא בחודש האחד עשר.
• כסף לתקופת הביניים. משכורות בבריטניה משולמות פעם בחודש ובדיעבד, אז תתקצבו מחיה עד שהתשלום הראשון נכנס, בנוסף לפיקדון ולשכירות מראש. לונדון גובה את עלויות ההתארגנות באותם שבועיים.

השבוע הראשון, לפי הסדר

הניירת לא קשה. היא פשוט טורית, ולעשות אותה בסדר הלא נכון זה מה שעולה לאנשים בשבועות.

1. SIM בריטי. עשר דקות, כל רשת, בלי חוזה. כל השאר מבקש מספר טלפון מקומי.
2. כתובת הנחיתה. דירה של חבר או שכירות קצרה זו כתובת מצוינת לרישומים הראשונים, כל עוד הדואר באמת מגיע אליכם.
3. חשבון בנק. הבנקים הדיגיטליים מאמתים אתכם עם דרכון וסלפי במקום חשבון חשמל, ואפשר לצאת עם sort code בריטי פעיל באותו יום.
4. בקשה ל-National Insurance number. אונליין דרך gov.uk, כבר בימים הראשונים. זה יכול לקחת שבועות, ולרוב אפשר להתחיל לעבוד בזמן שהבקשה בתהליך.
5. רישום ל-GP. חינם, דרך אתר ה-NHS לפי המיקוד. תעשו את זה כשאתם בריאים.
6. עדכון ה-council שנכנסתם לדירה, ברגע שיש לכם מקום משלכם, ובמקביל להתחיל לבנות תיק אשראי בריטי מאפס.

זה כל הרצף בשש שורות. מדריך החודש הראשון הוא המקום שבו נמצא הפירוט: העקיפות של הוכחת כתובת, מה עושים כשטופס מתעקש על משהו שעוד אין לכם, והאותיות הקטנות שאף אחד לא מזהיר עליהן.

שכירות בלונדון: איך זה באמת עובד

השכירות היא החלק שהכי מפתיע ישראלים, כי המנגנון פשוט שונה ממה שהכרתם. שום דבר כאן לא מסובך ברגע שמבינים את הצורה, אבל להיכנס לזה עיוור יוצא יקר.

השוק זז מהר

רוב הדירות מפורסמות דרך letting agents ולא ישירות מול בעלים, והדירות הטובות נסגרות תוך ימים. הצפיות קצרות, לרוב אחת אחרי השנייה עם מועמדים נוספים, ומצפים מכם להחליט מהר. תגיעו עם המסמכים מוכנים: דרכון, ויזה או share code, אישור הכנסה או חוזה עבודה, ופרטי משכיר קודם אם יש.

אף פעם אל תשלמו לפני שראיתם את הדירה, פיזית או בשיחת וידאו חיה. מודעה שזולה מדי לאזור ומבקשת כסף מראש בלי צפייה היא התרגיל הוותיק ביותר בעיר.

Referencing, ושאלת הערב

אחרי שההצעה שלכם התקבלה משלמים holding deposit של עד שבוע שכירות כדי להוריד את הדירה מהשוק, ואז מתחיל ה-referencing. הסוכנות בודקת מקום עבודה, גובה הכנסה והיסטוריית אשראי. רבות מהן רוצות לראות הכנסה שנתית של בערך פי שלושים משכר הדירה החודשי, בין אם משוכר אחד או ממשק בית שלם.

כאן עולים חדשים נתקלים בקיר, כי תיק אשראי בריטי טרי נראה בדיוק כמו היעדר תיק אשראי. הפתרונות המקובלים הם ערב מקומי, מישהו שמתחייב לכסות את שכר הדירה אם אתם לא תוכלו, או תשלום של כמה חודשי שכירות מראש במקום. קיימים גם שירותי ערבות בתשלום למי שאין לו את מי לבקש כאן. שום דבר מזה לא אומר שנדחיתם, ככה המערכת קוראת מישהו בלי היסטוריה מקומית.

הפיקדון והתוכנית שמגנה עליו

הפיקדון מוגבל לחמישה שבועות שכירות ברוב החוזים, ולפי חוק הוא חייב להיות מופקד באחת משלוש תוכניות ההגנה המאושרות על ידי הממשלה, תוך חודש מהיום ששילמתם. אתם אמורים לקבל את פרטי התוכנית בכתב. תשאלו באיזו תוכנית, ותשאלו מוקדם: משכיר או סוכן לגיטימי עונה בלי להסס, והתשובה הזאת היא ההוכחה שלכם אם יתעורר ויכוח על הפיקדון בסוף.

עוד דבר שחוסך כסף ומעטים יודעים: באנגליה סוכנויות אינן רשאיות לגבות מהשוכר דמי טיפול, דמי referencing או דמי חידוש חוזה. אם מישהו מבקש, זה דגל אדום ולא עלות רגילה.

איך נראה חוזה שכירות

רוב החוזים הפרטיים הם לתקופה קצובה, לרוב שנה, לפעמים עם break clause בערך באמצע שמאפשר לכל צד לסיים מוקדם בהודעה מראש. כשהתקופה הקצובה נגמרת, החוזה בדרך כלל ממשיך מחודש לחודש במקום פשוט להסתיים. דיני השכירות כאן נמצאים ברפורמה פעילה, אז תקראו את החוזה שלכם ואל תסתמכו על מה שחבר חתם עליו פעם.

שימו לב במיוחד לשלושה דברים: כמה הודעה מראש אתם חייבים לתת, מי אחראי על תיקונים, והאם שכר הדירה כולל חשבונות. תצלמו את מצב הדירה ביום הכניסה ותשמרו את ה-inventory שהסוכן נותן לכם. זה מה שמכריע ויכוחים על פיקדון.

החשבונות שלא מופיעים במודעה

שכר הדירה המפורסם הוא לא העלות החודשית. תוסיפו council tax, שמשולם לרשות המקומית לפי דירוג הנכס, עם הנחה למי שגר לבד ופטור לסטודנטים במשרה מלאה. תוסיפו גז, חשמל, מים, אינטרנט, ו-TV licence אם אתם צופים בשידורים חיים. ואז תוסיפו תחבורה, כי דירה זולה רחוק מה-Tube לרוב מפסיקה להיות זולה ברגע שמתמחרים את הנסיעות.

איפה לגור זו החלטה בפני עצמה, ושווה להתייחס אליה ברצינות. מדריך השכונות משווה בין האזורים לעומק, מלב הקהילה בצפון-מערב לונדון ועד הפינות המרכזיות והמחוברות יותר, עם המחיר של כל אחת. להיות קרוב לאוכל ולמצרכים הישראליים זו סיבה לגיטימית לגמרי לבחור רחוב, ואם יש לכם ילדים, גם הקרבה לבית הספר הנכון.

בריאות: איך ה-NHS עובד

ה-NHS הוא לא מסובך, הוא פשוט בנוי אחרת, וההבדל הזה הוא מה שכדאי ללמוד מוקדם.

ה-GP הוא הדלת הראשית

הכול עובר דרך ה-GP, רופא המשפחה שמטפל בשוטף ומפנה הלאה לבתי חולים, לבדיקות ולרופאים מומחים. אין כאן ללכת ישירות למומחה כמו שקובעים תור אצל יועץ בארץ. נרשמים למרפאה קרובה לכתובת שלכם, בחינם, דרך אתר ה-NHS או ישירות מול המרפאה.

תירשמו כשאתם בריאים, לא בשבוע שבו אתם מתעוררים חולים. מרפאות לא אמורות לסרב לרשום אתכם בגלל היעדר חשבון חשמל או ניירת, גם אם חלקן יבקשו, אז תביאו מה שיש ואל תוותרו. אם שילמתם את היטל הבריאות עם הוויזה, הגישה שלכם ל-NHS כבר כלולה בו, והרישום הוא הדרך להפעיל אותה בפועל.

מה בחינם ומה לא

תורים אצל ה-GP, טיפול בבית חולים ו-A&E ניתנים בחינם בנקודת השימוש. מה שאנשים שוכחים לתקצב:

• מרשמים. באנגליה יש תשלום קבוע לכל פריט, עם פטורים לילדים, לבני שישים ומעלה, להיריון ולשורה של מצבים רפואיים. למי שאוסף תרופות באופן קבוע, כרטיס תשלום מראש יוצא זול יותר.
• רופאי שיניים. טיפולי שיניים ב-NHS מתומחרים לפי מדרגות ולא ניתנים בחינם, והמקומות מוגבלים, אז רבים מגיעים בסוף לפרטי. תסדרו את זה לפני שכואב.
• ראייה. בדיקות עיניים ומשקפיים לרוב בתשלום, אלא אם אתם זכאים לסיוע.

111, 999 ובית המרקחת

שלושה מספרים מכסים כמעט הכול. 999 למקרי חירום, בדיוק האינסטינקט של 101 בארץ. 111 הוא הקו החינמי של ה-NHS לכל מה שדחוף אבל לא חירום, ביום ובלילה, והוא יגיד לכם לאן ללכת ולרוב גם יקבע לכם תור. לדברים קטנים, רוקח יכול לייעץ ויותר ויותר גם לטפל בלי תור בכלל, וזה המסלול המהיר לכאב גרון או פריחה.

פרטי, אם בא לכם

רפואה פרטית קיימת לצד ה-NHS והרבה אנשים משתמשים בשתיהן. מעסיקים רבים כוללים ביטוח בריאות פרטי כהטבה, ושווה לבדוק את זה במכתב ההצעה. בדרך כלל משתמשים בפרטי בשביל מהירות, כדי להגיע למומחה או לבדיקה בלי המתנה, ומשאירים את ה-NHS לכל השאר. זו אפשרות ולא חובה, וה-NHS מכסה אתכם כך או כך.

כסף ויוקר המחיה

שני דברים בענייני כסף מפתיעים ישראלים כאן, ואף אחד מהם הוא לא מחיר הקפה.

הראשון הוא הצורה של ההוצאה. לונדון יקרה חודשית, אבל החודש הקשה באמת הוא הראשון, כשהפיקדון, חודש שכירות מראש, הנסיעות, הריהוט והטלפון נוחתים כולם לפני שנכנסה משכורת אחת. תתקצבו את הגוש, לא רק את הקצב.

השני הוא שהיסטוריית האשראי שלכם מתחילה מאפס, לא משנה מה בניתם בישראל. היא נבנית מחדש מהר יותר ממה שחוששים. תירשמו ל-electoral roll אם אתם זכאים, תחזיקו חשבון בנק וטלפון על שמכם, תשלמו כל חשבון בזמן, ותנו לכמה חודשים לעבור. הרישום הזה הוא מה שמשכיר, מלווה או חברת סלולר באמת מסתכלים עליו.

מעבר לזה: משכורות מפורסמות ברוטו, ומס הכנסה יחד עם National Insurance יורדים מהתלוש אוטומטית, אז המספר במודעת הדרושים הוא לא המספר בחשבון. רוב המעסיקים מצרפים אתכם כברירת מחדל לפנסיה ואפשר לשנות את שיעור ההפרשה. התחבורה זולה יותר ממה שנדמה אם משלמים ב-contactless, שמגביל אוטומטית את התקרה היומית והשבועית.

בתי ספר, אם יש ילדים

המערכת כאן מתחילה מוקדם יותר מהישראלית. שנת הלימודים הראשונה ביסודי נקראת Reception, והילדים מתחילים אותה בספטמבר שאחרי יום ההולדת הרביעי, ולכן משפחות ישראליות מגלות לא פעם שהילד שובץ שנה קדימה ביחס למקום שבו היה בארץ. את הבקשה מגישים דרך ה-council ולא דרך בית הספר, שנה לפני שהילד מתחיל. בתי ספר על בסיס דת, וביניהם רבים מהיהודיים, ממומנים על ידי המדינה וחינמיים, עם קריטריוני קבלה משלהם מעל זה.

בצפון-מערב לונדון יש עומק אמיתי של בתי ספר יהודיים, ולאיזה מהם ריאלי להתקבל לרוב קובע באיזה רחוב תשכרו. המדריך לבתי ספר יהודיים בלונדון ממפה אותם לפי אזור ומסביר איך הרישום באמת עובד.

עבודה, והניירת שסביבה

מסלול הוויזה שלכם קובע מה מותר לכם לעשות, וכל מעסיק יבדוק אותו יחד עם ה-National Insurance number. ה-CV הבריטי קצר ויבש יותר מהישראלי, בלי תמונה ובלי פרטים אישיים, ותרבות הראיונות מאופקת יותר ממה שאתם רגילים. תספרו מה אתם עשיתם, לא מה הצוות עשה.

עברית וניסיון ישראלי שווים כאן יותר ממה שרוב האנשים מניחים, בטק, בפיננסים, בחינוך, בתרגום ובהסעדה. המדריך לעבודה לדוברי עברית בלונדון מראה איפה המשרות האלה באמת יושבות ואיך מגיעים אליהן. ואם אתם בונים ולא מצטרפים, יזמים ישראלים בלונדון עובר על רישום חברה בריטית, business banking ואיפה האקוסיסטם מתרכז.

לאן ממשיכים מכאן

הדף הזה הוא המפה. כל אחד מאלה נכנס לעומק לחלק אחד ממנה.

להתארגן

• החודש הראשון, שלב אחר שלב: חשבון בנק, NI number, GP ו-SIM לפי הסדר.
• כניסה, ETA ומסלולי ויזה לאזרחים ישראלים.
• לבחור שכונה, אזור אחרי אזור, עם כל ההתלבטויות.

עבודה ולימודים

• עבודה לדוברי עברית בלונדון: הסקטורים, ה-job boards וה-recruiters.
• יזמים ישראלים בלונדון, למי שמקים חברה כאן.
• המדריך לסטודנט הישראלי: קמפוסים, כסף וחברים.

משפחה וחיי היומיום

• בתי ספר יהודיים בלונדון, לפי אזור, ואיך הרישום עובד.
• אוכל ומצרכים ישראליים, ממסעדות ועד הלחם שחסר לכם.
• ללמוד עברית בלונדון ומה אולפן באמת נותן, לבני זוג ולילדים ששומרים על השפה.

למצוא אנשים

• הקהילה הישראלית בלונדון: כמה אנחנו ואיפה נפגשים.
• ארוחות ליל שישי, הדלת הכי קלה להיכנס דרכה.
• קבוצות חברתיות יהודיות, לפי שלב בחיים ולפי תחומי עניין.
• אירועים יהודיים וישראליים ברחבי לונדון: מה קורה ואיפה.
• צעירים בתחילת הקריירה, לשנים של עבודה וחיי חברה.

החלק שאף צ’קליסט לא מכסה

אפשר לסמן כל סעיף למעלה בצורה מושלמת, ועדיין למצוא שהערבים ארוכים. זה הקושי הכן של שנה ראשונה בחו“ל, וזה הדבר היחיד שניירת לא פותרת.

ארוחת השישי הראשונה היא הרגע שבו לונדון מתחילה להרגיש כמו בית.

בדיוק בשביל הפער הזה קיים הבית. ארוחות שישי שבהן להגיע לבד זה לגמרי נורמלי והשולחן פשוט מתארך. חמש קהילות משיקות לסטודנטים, לצעירים בתחילת הקריירה, ליזמים, למשפחות צעירות ולאימהות טריות. חגים שמסמנים ביחד, כדי שאף אחד לא יעבור אותם לבד. ואלפי ישראלים ברחבי העיר שזוכרים את החודשים הראשונים שלהם מספיק טוב כדי לענות לכם ברצינות.

הבית הוא עמותה רשומה (מס’ 1217670), החברות בו חינם, והוא מתקיים על אנשים שהגיעו לכאן בלי להכיר אף אחד. כתבו לארי בWhatsApp או במייל [email protected], ותציצו במה שמתקרב. בואו כמו שאתם, השולחן כבר ערוך.