יזמים ישראלים בלונדון: להקים חברה בריטית

הרבה ישראלים לא עוברים ללונדון ואז מחפשים עבודה. הם עוברים בגלל העבודה: סבב שהצביע על אירופה, לקוח בריטי ראשון, שותף שכבר נמצא כאן, או המשיכה של אחד ממרכזי הטק והפייננס הגדולים בעולם. החלק המרגיע הוא שרישום חברה בבריטניה באמת מהיר וקל. החלק היקר הוא כל מה שאתם מחליטים בשבועיים שלפני הרישום. הנה המפה המעשית, לפי הסדר שבו ההחלטות באמת מגיעות.

למה יזמים נוחתים כאן

הסיבות הן לא תעלומה. לונדון יושבת ב-time zone שמדבר עם תל אביב בבוקר ועם החוף המזרחי של ארה“ב אחר הצהריים, מה שהופך אותה לגשר טבעי לחברה שמוכרת לשני הכיוונים. השוק עמוק, מאגר הכישרונות גדול, המשפט האנגלי הוא בחירה נפוצה בחוזים מסחריים בינלאומיים, והכול רץ באנגלית. לצוות ישראלי שיוצא ל-global, זו לא פעם הדרך הקצרה ביותר ממוצר שנבנה בתל אביב לשוק אירופי ואמריקאי.

לפני כל הסידור שלמטה, כדאי להיות ברורים לגבי ההבדל בין ביקור למעבר. טיול קצר לבדוק את המים רץ על ETA, בעוד שלהתבסס כאן עם החברה שלכם דורש מסלול ויזה, והמסלול שתבחרו מגביל גם את הדרך שבה אתם יכולים למשוך כסף. המדריך לכניסה ולוויזות בריטיות מכסה את הקו הזה, וכדאי לקרוא אותו לפני שמתחייבים למשהו ארוך טווח. ואם גם המשפחה מגיעה, המדריך למעבר ללונדון הוא התמונה הרחבה שכל זה יושב בתוכה.

תחליטו על המבנה לפני שאתם רושמים משהו

רישום חברה לוקח אחר צהריים. לפרק מבנה שגוי לוקח עורכי דין. שלוש צורות נפוצות, והן לא מתחלפות זו בזו.

• חברה בריטית כחברת האם. אתם מתאגדים כאן, והישות הישראלית, אם יש כזו, יושבת מתחת או פשוט לא קיימת. זו היחידה מהשלוש ששומרת על ההטבות הבריטיות שלמטה זמינות במלואן.
• חברת בת בריטית של חברת אם ישראלית. טבעי אם החברה כבר קיימת וגייסה בישראל, ונורמלי לגמרי לזרוע מכירות או תמיכה. רק תבינו מה זה עולה: חברת בת שנמצאת ברוב בבעלות אינה זכאית ל-SEIS ול-EIS, ולא יכולה להעניק אופציות EMI על המניות שלה עצמה.
• branch במקום חברה. חברה זרה שרושמת UK establishment במקום להתאגד בנפרד. קל יותר להקים, אבל זו לא אישיות משפטית נפרדת, אז חברת האם נושאת באחריות ישירות.

השאלה שמתחת לשלושתן היא איפה הערך וההחלטות באמת יושבים, כי זה מה שרשויות המס בשתי המדינות בוחנות. תמצאו רואה חשבון שעשה ספציפית את המסלול מישראל לבריטניה, ותקיימו את השיחה הזו לפני הרישום, לא אחרי שיחת הגיוס הראשונה.

רישום ה-Ltd ב-Companies House

אבן הבניין המרכזית היא חברה פרטית מוגבלת, Ltd, שנרשמת דרך Companies House. עושים את זה אונליין, זה עולה אגרה שטוחה קטנה, ובדרך כלל זה עניין של יום או יומיים ולא של שבועות.

מה שצריך למסור:

• שם חברה שלא תפוס ולא משתמש במילה מוגבלת.
• כתובת registered office בבריטניה. היא נכנסת למרשם הציבורי וחייבת להיות מקום שאפשר באמת למסור בו מסמכים ולאשר קבלה. הרבה יזמים משתמשים בכתובת של רואה החשבון או של סוכן רישום ולא בכתובת מגורים, כי כל מה שבמרשם הוא פומבי.
• לפחות director אחד ו-shareholder אחד, בהתחלה לרוב אותו אדם. תנו ל-director כתובת service address ולא כתובת מגורים, כי ה-service address פומבית והמגורים לא חייבת להיות.
• קוד SIC, הקוד התקני שמתאר את תחום הפעילות. תבחרו אותו ברצינות, כי בנקים וגופי מענקים קוראים אותו.
• פרטים של מי שיש לו שליטה משמעותית, כלומר כל מי שמחזיק יותר מרבע מהמניות או מזכויות ההצבעה.
• תקנון (articles of association). תקנון המודל ברירת המחדל מספיק לחברה של יזם יחיד. ברגע שיש שני מייסדים, הסכם בעלי מניות שמכסה vesting, עזיבה וזכויות החלטה שווה לעשות בהתחלה, כשכולם עוד חברים.

Companies House מהדק את אימות הזהות של directors ושל בעלי שליטה משמעותית, אז תתכננו זמן לבדיקת זהות במקום להניח שהרישום מיידי.

מס, VAT וההגשות שבאות אחר כך

לוח ההגשות הבריטי קליל ביחס למה שאתם מכירים, אבל הוא לא סלחן לגבי מועדים והקנסות אוטומטיות.

Corporation Tax. רושמים את החברה מול HMRC תוך שלושה חודשים מתחילת הפעילות, ומגישים דוח שנתי. פעילות כוללת קנייה, מכירה, פרסום או העסקה, לא רק הוצאת חשבוניות.

VAT. הרישום הופך לחובה ברגע שהמחזור המתגלגל חוצה את הסף, וכדאי לבדוק אותו ב-gov.uk ולא לזכור אותו, כי הוא זז. רישום מרצון עוד לפני שחייבים הוא לא פעם המהלך החכם לחברה צעירה, כי הוא מאפשר להחזיר VAT על הוצאות הקמה, תוכנה ושירותים מקצועיים, וכי מספר VAT נקרא כעסק אמיתי מול לקוחות אנטרפרייז בריטיים. המחיר הוא דוחות דיגיטליים רבעוניים והתוכנה שמגישה אותם. אם אתם מוכרים לצרכנים ולא לעסקים, החישוב מתהפך, כי ה-VAT יוצא מהמרווח שלכם.

הגשות שנתיות. דוחות כספיים ל-Companies House, דוח מס ל-HMRC, ו-confirmation statement שמאשר את פרטי המרשם פעם בשנה. שלוש חובות נפרדות, שלושה מועדים נפרדים, ורואה חשבון אחד שאמור לעקוב אחרי כולם.

איך אתם מושכים כסף. יזמים בריטים רבים לוקחים משכורת קטנה דרך ה-payroll ובנוסף דיבידנדים, אבל מה שבאמת פתוח בפניכם תלוי במסלול הוויזה ובמקום שבו אתם תושבי מס, ושתי התשובות משפיעות זו על זו. זו שאלה לרואה חשבון בחודש הראשון שלכם ולא בשנה הראשונה.

Business banking, ולמה זה החלק האיטי

אתם רוצים business bank account בריטי נפרד מהחשבון הפרטי כבר מהיום הראשון, כי דרכו עוברות החשבוניות, המשכורות וההוצאות.

תצפו שזה יהיה הפריט האיטי ביותר ברשימה, ותתכננו סביבו. בנקים מסורתיים נוטים להיות איטיים יותר וכבדים יותר במסמכים. חשבונות עסקיים מבוססי אפליקציה מאמתים אתכם ואת החברה דיגיטלית ובדרך כלל מהירים יותר ל-Ltd חדש. כך או כך, נקודת החיכוך ליזמים ישראלים זהה: ספקים נוטים לדרוש לפחות director תושב בריטניה, והתהליך נעשה קשה יותר בלעדיו. אם כל ההנהלה בתל אביב, תסדרו את מסלול ה-banking לפני הרישום, לא אחרי שהלקוח הראשון רוצה לשלם.

תחזיקו את אלה מוכנים לפני שאתם מגישים, כי בקשה לחומר באמצע התהליך היא מה שמוסיף את השבועות: אישור הרישום ב-Companies House, אסמכתה לכתובת ה-registered office, תעודה מזהה והוכחת כתובת לכל director ולכל בעל שליטה, ותיאור פשוט של מה החברה עושה ומאיפה יגיע הכסף.

מסלולי הוויזה שמתאימים ליזם

המסלול הנכון תלוי באיך אתם מגיעים. שלושה מתאימים במיוחד ליזמים ולאנשי טק, וכולם מכוסים לעומק במדריך הוויזות.

• Global Talent מיועד למובילים ולמובילים בפוטנציה ב-digital technology. הוא עובד דרך endorsement מגוף מאושר ולא דרך הצעת עבודה, אז לא צריך מעסיק ואתם חופשיים להקים חברה, להצטרף לאחת או לייעץ לכמה. העצמאות הזו הופכת אותו להתאמה טבעית להרבה אנשים בטק הישראלי.
• Innovator Founder מיועד להקמת עסק חדשני שאפשר להרחיב כאן. גם הוא דורש endorsement מגוף מאושר, שבוחן את הרעיון לא פחות מהאדם, והוא כולל פגישות בדיקה במהלך הוויזה שבהן אתם מראים שהעסק באמת התקדם.
• Skilled Worker מתאים אם חברה בריטית מספונסרת אתכם. ספונסרשיפ עצמי דרך החברה שלכם אפשרי, אבל הוא מחייב שהחברה תחזיק קודם sponsor licence, מה שלוקח זמן, נושא חובות ציות, ויש לו תנאים סביב ספונסרשיפ למי שמחזיק חלק גדול מהעסק.

הקריטריונים והמספרים משתנים לעיתים קרובות, אז התייחסו לזה כמתווה ולא כאותיות הקטנות. לכל דבר שאתם מסתמכים עליו, gov.uk הוא מקור האמת ויועץ הגירה מוסמך שווה את הכסף.

ההטבות שמבנה ישראלי עלול לאבד בשקט

בבריטניה יש שלוש תוכניות שיזמים כאן מתייחסים אליהן כמובנות מאליהן, ולכל אחת מהן יש תנאי שתופס דווקא חברות ישראליות. זה הפרק ששווה לקרוא פעמיים.

• SEIS ו-EIS. הן נותנות למשקיעים בריטים הקלת מס הכנסה על השקעה בחברות מוקדמות זכאיות, והן חלק סטנדרטי מהאופן שבו גיוסים מוקדמים בנויים כאן. החברה שמנפיקה את המניות חייבת להיות עצמאית, אז חברה שנמצאת ברוב בבעלות חברת אם ישראלית אינה זכאית. אם גיוס בריטי במסגרות האלה הוא חלק מהתוכנית, תסגרו את מבנה הקבוצה לפני הרישום ולא אחריו, ותשאלו על advance assurance מול HMRC לפני שאתם מגייסים.
• הטבת מס על R&D. הטבה תזרימית אמיתית לחברה שעושה עבודת פיתוח זכאית, אבל הכללים הודקו סביב R&D שמתבצע מחוץ לבריטניה. אם צוות הפיתוח עדיין בישראל ורק הזרוע המסחרית כאן, זה משנה את מה שאפשר לתבוע, אז שווה לבדוק מול רואה חשבון לפני שמכניסים את זה לתקציב.
• אופציות EMI. תוכנית האופציות מוטבת המס של בריטניה לעובדים. האופציות חייבות להינתן על מניות של חברה עצמאית, אז חברת בת בריטית של חברת אם ישראלית בדרך כלל לא יכולה להשתמש ב-EMI וצריכה למצוא דרך אחרת לתת אקוויטי לעובדים הבריטיים.

שום דבר מזה לא הופך חברת בת לתשובה הלא נכונה. זה רק אומר שלהחלטה יש מחיר, ועדיף בהרבה להכיר את המחיר לפני שמשלמים אותו. לשלוש התוכניות יש תנאי זכאות מפורטים שמשתנים, אז קחו את זה כמתווה הבעיה ותקבלו את הכללים העדכניים מרואה חשבון.

העובד הבריטי הראשון שלכם

הגיוס הראשון הוא איפה שפרויקט צד מתחיל להרגיש כמו חברה. הביורוקרטיה פשוטה ברגע שמכירים את החלקים.

• תרשמו את עצמכם כ-employer מול HMRC ותקימו PAYE לפני יום התשלום הראשון, כך שמס הכנסה ו-National Insurance רצים אוטומטית דרך ה-payroll.
• תבצעו בדיקת right to work לכל מי שאתם קולטים, דרך מערכת ה-share code למי שהסטטוס שלו דיגיטלי. תשמרו את הראיה, כי הבדיקה היא מה שמגן עליכם, לא ההנחה.
• תנו חוזה כתוב או statement of terms. יש מינימום חוקי למה שהוא חייב לכלול, והוא נדרש ביום הראשון או לפניו.
• תתקצבו את העלות האמיתית של משכורת. National Insurance של המעסיק יושב מעל המספר המוצהר, וכך גם הפרשת המעסיק לפנסיה ברגע ש-auto-enrolment חל. גיוס בריטי עולה משמעותית יותר מהמשכורת עצמה.
• חופשה סטטוטורית היא 28 ימים כולל חגים רשמיים, יותר ממה שמעסיקים ישראלים חדשים מצפים לו, וזה צריך להיות בשיחת ההצעה.
• ביטוח employers’ liability הוא דרישה חוקית מהרגע שיש לכם עובדים, ויש עליו אכיפה וקנסות, אז זו לא עלות לדחות.

ואשר למציאת האנשים עצמם, הקהילה הישראלית כאן היא מאגר כישרונות מוכן, ושוק העבודה דובר-העברית בלונדון הוא מקום טוב לחפש בו גיוסים ראשונים שמגשרים בין שני השווקים.

איפה האקוסיסטם יושב, ואיפה מוצאים יזמים אחרים

לגיאוגרפיה העסקית של לונדון יש מוקדי כובד ותיקים, ולהכיר את המפה עוזר כשבוחרים איפה להעמיד שולחן. East London, סביב Old Street ו-Shoreditch, הוא רובע הסטארטאפים המוכר ביותר בעיר. King’s Cross הפך לבסיס של מעסיקי טכנולוגיה גדולים. ה-City ו-Canary Wharf הם המרכזים הפיננסיים, ו-Mayfair הוא מסורתית איפה שחברות השקעה יושבות. איפה שאתם גרים היא שאלה נפרדת, והרבה יזמים עושים commute מהשכונות שבהן הקהילה מתרכזת במקום לגור צמוד למשרד.

לפני שאתם חותמים על משהו, תהיו ברורים לגבי מה שאתם באמת צריכים. שולחן גמיש או משרד פרטי בבניין מנוהל מאפשרים להתרחב או להצטמצם בלי להתחייב לחוזה מסחרי ארוך, וזו בדרך כלל הצורה הנכונה לחברה שעוד לא יודעת כמה אנשים יהיו בה בשנה הבאה. CANVAS, קבוצת משרדים גמישים ו-coworking בבעלות ישראלית עם חללים ברחבי מרכז ומזרח לונדון, היא landing pad מוכר לישראלים ושותף שהקהילה מפנה אליו אנשים.

לבנות חברה מעבר לים זו עבודה טכנית שעטופה סביב עבודה בודדה בשקט, והתרופה המהירה ביותר היא אנשים אחרים שכבר עשו את זה. ה-Israeli Tech Parliament הוא network מבוסס מתנדבים של יזמים, משקיעים ואופרטורים ישראלים בעולם הטק הבריטי, והוא מפעיל אירועים ברחבי לונדון. הבית מפעיל קהילת Tech and Business משלו ליזמים ולאופרטורים שבונים חברות מעבר לים, לצד ארוחות השישי ולוח האירועים הרחב, כך שההיכרות הראשונה עם מישהו שכבר פתר את הבעיה שאתם תקועים בה היא בדרך כלל הודעה אחת מכם. ולצד המקצועי, צעירים בתחילת הקריירה בלונדון מכסה איך שאר החיים נבנים באותן שנים.

ואם רק נחתתם, המדריך לחודש הראשון מסדר את הניירת האישית כדי שתוכלו להתקדם לבנייה.

החלק שגורם לזה להישאר

החברה תיקח את הצורה שהיא תיקח. מה שקובע אם לונדון הופכת לבית הוא אותו דבר שזה תמיד: אנשים שמבינים את ההקשר, מכירים את השוק שממנו באתם, ונמצאים במרחק הליכה קצר כשאתם צריכים אוזן קשבת. בואו לערב Tech and Business או לארוחת שישי, תביאו את הדבר שאתם עובדים עליו, ותתחילו משם.